פסק-דין בתיק ת"א 5197-06-08

1.         רקע עובדתי רלבנטי והליכים קודמים

1.      תביעה זו, הינה תביעה לקבלת פיצויים בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות בעקבות פרסום באינטרנט, המוגשת על ידי בני משפחה אחת (להלן: "משפחת ב" או "התובעים").  התובע מס' 1 הינו תושב עפולה, בעל עסק לפרסום ושיווק דשא (להלן: "ש'"). התובעת מס' 2 הינה אשתו (להלן: "ד'") והתובעים 3 ו-4 הינם ילדיהם (להלן: "ח'" ו- "ר'"). התביעה מוגשת כנגד מר ד. ה., עו"ד במקצועו, שגם הוא תושב העיר עפולה (להלן: "הנתבע").

הפרסום נשוא התביעה הופיע, על-פי הנטען, באתר המכונה בשם "ויקי עפולה", בתאריכים שונים הנקובים בכתב התביעה בין החודשים אפריל 2007 - יוני 2008 (להלן: "אתר ויקי" או "אתר האינטרנט").

2.      בתאריך 16.06.08 הוגשה לבית משפט זה התביעה שבכותרת ואשר עניינה, כאמור, בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיות ע"ס 600 אלף שקלים (להלן: "התביעה"). בד בבד עם הגשת התובענה העיקרית, עתרו התובעים בבקשה למתן סעד זמני (צו מניעה/צו עשה) כנגד הנתבע והמורה לו להסיר כל תוכן הנוגע לתובעים המפורסם באתר האינטרנט נשוא התביעה או בכל אתר אחר, וכן להימנע מלפרסם דבר כלשהו אודותיהם. כבוד השופט י' אברהם, דן בבקשה לסעד זמני ביום 29.06.08 במעמד שני הצדדים והחליט להיעתר לבקשה למתן צו המניעה (להלן: "צו המניעה").

3.      לאחר מכן, הגישו התובעים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בה נטען כי הנתבע לא כיבד את החלטת בית המשפט האוסרת על פרסום דברי לשון הרע ביחס לתובעים, וביום 10.05.09  לאחר שקיימתי דיון בבקשה, הוריתי על קבלת הבקשה (להלן: "הבקשה בגין ביזיון ביהמ"ש").  

כמו כן, הוגשו בקשות שונות ונוספות בתיק דנן אליהן אתייחס בהמשך והרלוונטיות לדיוננו. 

2.         טענות הצדדים בסיכומיהם

1.       לטענת התובעים, הנתבע היה המפעיל ו/או העורך ו/או בעל השליטה באתר אינטרנט המכונה "ויקי עפולה", אשר בין החודשים אפריל 2007 ועד חודש יוני 2008, התפרסמו בו כתבות המוציאות דיבתם רעה של התובעים ופוגעות בפרטיותם . התובעים סבורים, כי הם עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם במשפט אזרחי והוכיחו אחריותו של הנתבע לפרסומים הללו, כאשר  כנגד שלל עדויות התביעה עמדה עדותו של הנתבע לבדה שהינה בבחינת עדות יחידה של בעל דין, על כל המשתמע מכך, שעל מנת לפסוק לפיה בהעדר סיוע, על בית המשפט לפרט בהחלטתו מה הניעו להסתפק בעדות זו, כדרישת הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות.

2.       לשיטת התובעים- הפרסומים המפורטים בהרחבה בכתב התביעה מהווים " לשון הרע" , כמשמעו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. מדובר בשטף דברי תועבה מבישים ומביכים, כדוגמת הכותרת "על ש

3.       , עבריינים, פסיכופטים, חולי נפש, שרצים, נכים וחיות אחרות", המיוחסים לכלל התובעים, ובפרט לתובע מס' 4 הלוקה בשיתוק מוחין. 

4.       (א)  לטענת התובעים, התכנים נשוא התביעה עונים על " יסוד הפרסום" הנדרש על מנת להוכיח עוולה בגין לשון הרע. לדבריהם, פרסום באינטרנט נחשף לעיני כלל הציבור. התובעים כולם נחשפו בעצמם לפרסומים הנוגעים זה לזה. בנוסף לכך, קיימות ראיות טובות לכך שלפחות שני אנשים נוספים, זולת התובעים, נחשפו לפרסומים הנ"ל. הדבר נתמך בעדויות תביעה נוספות, כגון העד גדעון פורת שהעיד, כי ראה את הדברים באתר שנקרא "ויקי עפולה" וגרסתו זו כלל לא נסתרה. כמו כן, העד רמי הדדי שהעיד כי נחשף לדברים כאשר קיבל תלונות על האתר. בנוסף נחשפה לפרסומים השוטרת, גב' בת-שבע בורכו, שקיבלה את תלונות התובע מס' 1 בנוגע לפרסומים מושא התובענה.  

(ב)  מנגד טוען הנתבע, כי התובעים לא ציינו בכתב התביעה, בתצהיריהם, בעדויות ובסיכומי טענותיהם, מה היא כתובתו של האתר "ויקי עפולה" שבו לטענתם פורסמו התכנים. גם בחקירת הנתבע במשטרה אין כל זכר לשמו ולכתובתו של אתר האינטרנט שבו פורסמו התכנים הנטענים. רק בשלב הבאת הראיות טענו התובעים שמדובר באתר בכתובת www/wikiafula.wiki.co.il והציגו את רשימת הפעילויות באתר באמצעות עד התביעה, מר רמי הדדי, מנהל חברת "אקטיב-טק" שמספקת את התשתית לאתר הנ"ל. הוכח שהתכנים נשוא התביעה כלל לא פורסמו באתר הנ"ל, הואיל ומועד עלייתו של האתר לאוויר ותחילת פעילותו וכן מועד הסרתו מן האינטרנט וסגירתו היו מאוחרים למועדי הפרסומים הנטענים. עוד נטען, כי חלק מהפעילויות המפורטות ברשימת הפעילויות באתר בוצעו ע"י משתמש בשם "גל ירוק" שזו היא סיסמת הבחירות של מפלגת הירוקים בה פעלו התובעים. נתון זה מחזק, לשיטת הנתבע, את החשד למעורבותם של התובעים בהפעלת האתר וכתיבת התכנים בשיתוף פעולה עם אביו החורג של הנתבע, מר א' ה', כדי לייצר לעצמם עילת תביעה כנגד הנתבע. עוד טוען הנתבע בסיכומיו, כי הוכח שבפועל היו 3 אתרים שונים העונים לשם "ויקי עפולה", בעלי כתובות שונות וייחודיות שפעלו בזמנים הרלוונטיים לפרסום התכנים נשוא התובענה. הנתבע מודה, כי הקים את האתר השלישי בתקופת לימודיו לתואר שני במשפטים במסלול שעניינו משפט ואינטרנט בין השנים           2005-2006, אולם טוען להעדרו של קשר בין האתר שהקים בשנת 2005 לבין האתר שבו פורסמו התכנים מושא התובענה ואשר הוכח, כי הוקם רק ביום 02.06.2008. הנתבע מאשר, כי הוא כותב תכנים באינטרנט, לרבות באתר "ויקי עפולה" שהקים, ואיננו חושש לעשות זאת תחת שמו, ואין מדובר בתכנים נשוא תביעה זו אשר נכתבו ופורסמו בצורה אנונימית.  

בהקשר של יסוד "הפרסום" מוסיף הנתבע וטוען, כי הגם שאין הלכה מחייבת בנוגע להוכחת יסוד  הפרסום באינטרנט, הוא נשען על קביעותיו של בית המשפט בתיק ת"פ 1826/08 מ"י נ' הלוי, ולפיהן יש להוכיח "שרשרת" הכוללת בין היתר הוכחה שהמחשב היה מחובר לאינטרנט, תוך מסירת פרטים אודות תוכנת הגלישה שבה נעשה שימוש על מנת להגיע לאותו אתר ותוך שבצילום המסך המציג את הפרסום, מוצגת גם שורת המשימות (taskbar) של תוכנת הגלישה ובה כתובתו של האתר המדובר. נטען כי בענייננו לא הוכחו היסודות הנ"ל באופן המשמיט את הבסיסי מתחת לתביעה זו. עוד טוען הנתבע, כי התובעים לא הוכיחו שהפרסום מושא התובענה הגיע לאדם נוסף זולת התובעים, כדרישת סעיף 17 לחוק איסור לשון הרע. לטענתו, כל עדי התביעה אישרו כי לא ראו את הפרסום האתר האינטרנט במו עיניהם, ולכן אין בכוחן של עדויות אלו כדי לבסס את הנדרש להוכחת פרסום התכנים באינטרנט, וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.  

5.       לטענת התובעים, הפרסומים אף אינם נהנים מכל "חסינות" או "הגנה" על פי הוראות סעיף 13 לחוק.

4.      ( א) לטענת התובעים , לא חלה על ענייננו הגנת "אמת דיברתי", כך גם לא חלה הגנת "פרסום בתום לב". וביתר פירוט: התובע 1 היה קורבן למתקפה נבזית ומרושעת, בה נטען כי הוא חולה נפש, שרץ, פסיכופט ועוד שלל כינויים פוגעניים. גם אם בין הדברים נטענו טענות הנוגעות להתנהגות פוליטית כלשהי, עיקר הדברים הוא תשפוכת מרושעת שבינה ובין המציאות אין כל קשר. באשר ליסוד תום הלב, נטען כי גם אם יש לראות בתובע 1, שהיה מעורב בענייני מפלגת 'שינוי' בעפולה, משום דמות ציבורית, הרי שאין זו הגנה מוחלטת ואין בכך כדי להצדיק פגיעה בשמו הטוב של התובע 1.

באשר לתובעת 2, אשר לגביה נאמר בכתבה מאפריל 2007, כי "גם אשתו וילדיו נראים כמו בדיחה. יאללה, שיחזרו לקיבוץ ממנו באו- אף אחד בעולם לא רוצה אותם במחיצתו", נטען כי  במועד הפרסום בשנת 2007, טרם מונתה התובעת 2 למועמדת מועצת העיר עפולה מטעם מפלגת 'שינוי' ולא הייתה אישיות ציבורית. מדובר באדם פרטי שלא אייש כל תפקיד ציבורי או פוליטי במועד הפרסום וזכאי להגנה על שמו הטוב. 

לעניין התובעת 3, אשר לגביה נטען כי קיבלה מינויים בשכר במפלגת 'שינוי' כתוצאה מקשריה עם אביה, וכי לאחר מכן סידר לה אביה עבודה באגף המכס ומע"מ, נטען כי התובעת הראתה כי לא קיבלה משכורת ממפלגת 'שינוי' אלא "החזר הוצאות". כן לא הוכח, כי לעבודתה במע"מ התקבלה התובעת 3 בכל צורה שאינה ראויה ואינה תואמת את כישוריה או כתוצאה מקשריה עם אביה. עוד נטען כי עסקינן בקצינה בצה"ל לשעבר, בעלת תארים אקדמיים ודוברת שפות.

באשר לתובע 4, נטען כי הוא זכה לשלל כינויים הנוגעים למחלתו. מדובר באדם פרטי, כאשר אין לומר כי תוכן הפרסום מוצדק הוא או שנעשה בתום לב.

(ב)  מנגד, טוען הנתבע, כי התכנים הנטענים "מהווים תעמולת בחירות", כאשר לשיטתו הפסיקה הקנתה מעמד מיוחד לפרסומי לשון הרע אשר נעשו בתקופת בחירות, זאת בשים לב לקביעת בתי המשפט, ולפיה "העובדה שפרסום נעשה תוך כדי תעמולת בחירות מהווה ראיה לכאורה לכך שהוא נעשה בתום לב", כפי שנפסק בבג"צ 206/61 המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ' ראש העיר ירושלים (8.8.61). עוד עמד הנתבע בסכומיו על חשיבות חופש הביטוי במקרה כגון דא, כאשר התובעים בעצמם העידו כי הפרסומים נעשו בתקופת בחירות. הנתבע תיאר את התכנים נשוא התביעה כ- "... ביסוד הם תעמולת בחירות, ויש בהם גרעין ממשי של אמת אשר נעטפה בלשון הגזמה, בוטה, רעה וביקורתית, ובסטירה מכוערת ועוקצנית, תוך הסתייעות באמצעים אומנותיים כמו למשל אליגוריה, מטאפורות בוטות וקריקטורות (הצפרדע). וזאת ככל הנראה כדי לעורר פרובוקציה, להתריס ולהתסיס ובכך ליצור דיון ציבורי דמוקרטי". משכך, טוען הנתבע כי תכנים אלה חוסים תחת הגנת "תום הלב" אשר לא הופרכה ע"י התובעים. עוד נטען, כי שעה שהתובעים בחרו להתמודד בבחירות או לקבל שכר בעבור תפקיד בעל גוון ציבורי או מפלגתי בבחירות, נטלו על עצמם את הסיכון להיות חשופים לסוג של תעמולת בחירות [ראו סעיפים 41-44 לסיכומי הנתבע]. הנתבע הדגיש בסיכומיו את מעמדם של התובעים כאנשי ציבור ואת פועלם בתחום הציבורי והמפלגתי, זאת בניגוד למצג שניסו התובעים להציג בפני בית המשפט במטרה להטעותו [סעיפים 45-53 לסיכומי הנתבע].